יש רגעים שבהם אתה רואה מישהו ברחוב, לבוש כאילו הרגע ירד מהמסלול בטוקיו, ואתה פשוט שואל את עצמך: "מאיפה החולצה הזאת?" או "איך אפשר לשלב דינוזאור, קמופלאז' וצבעי ניאון ועדיין להיראות קול?" התשובה, חברים – היא תמיד BAPE.
אני מודה, בהתחלה לא הבנתי את ההייפ. קופים, הדפסים פסיכדליים, מחירים שלא מתנצלים. אבל אז ניסיתי. זה התחיל בקפוצ'ון עם הרוכסן המפורסם שמגיע עד למצח – כן, זה שגורם לך להיראות כמו כריש מצויר – ומשם פשוט התדרדרתי. לטובה.
BAPE, או בשמה המלא A Bathing Ape, היא לא עוד חברת בגדים. זו תופעה. התחילה בטוקיו בשנות התשעים, והפכה לסמל של תרבות רחוב עם קלאס יפני. לא משנה אם אתה שומע היפ הופ, אוסף סניקרס או פשוט מעריך עיצוב שגורם לאנשים לעצור ולבהות – אתה תמצא את עצמך מתאהב.
יש משהו בסטייל של BAPE שהוא גם מגוחך וגם גאוני באותה נשימה. הדפסי קמופלאז' שהם הכל חוץ ממוסתרים, צבעים זוהרים כמו מרקר בתיכון, וחולצות עם פרצוף קוף עצבני בגודל של צלחת פיצה. כל פריט מרגיש כמו אמירה – "אני כאן, ואני לא מפחד להיות קצת מוגזם".
ולמזלנו, לא צריך יותר לקפוץ לטוקיו או לשלם מכס מטורף. היום אפשר להזמין הכול ישירות מהאתר של
bape ישראל
והמבחר? וואו. קולקציות קלאסיות, מהדורות מוגבלות, שיתופי פעולה שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר (מי עוד משלב בין דרגון בול לבין אופנה יפנית?!).
אני זוכר את הפעם הראשונה שלבשתי BAPE לאירוע חברתי באוניברסיטה. כולם באו עם חולצות פיקה או הוּדיז משעממים, ואני? טי שירט עם הקוף האייקוני ושרוולים בצבעים שונים. תוך עשר דקות – שלוש מחמאות, שתי שאלות מאיפה זה, ואחד שביקש למדוד. אין כמו בגד שמתחיל שיחה.
אבל מעבר לאסתטיקה הצועקת (והכיפית בטירוף), יש פה גם איכות. הבדים של BAPE עבים, נושמים, שורדים כביסות כאילו זה הספורט הלאומי שלהם. לא משהו שמתפורר אחרי עונה – בול ההפך.
BAPE גם נותנת תחושת שייכות לקהילה. זו לא רק חולצה – זו הצהרה שאתה מבין את התרבות, שאתה זורם עם ההיפ הופ, הסקייטבורד, הגיימינג, ואתה לא מפחד להיות קצת אקסטרה. יש בזה משהו מאוד מעצים, במיוחד בדור שבו כולנו מחפשים דרכים לבטא את עצמנו בלי לדבר יותר מדי.
אז אם אתם בעניין של לקחת את הסטייל שלכם צעד קדימה (ולא מתביישים אם הצעד הזה הוא בצבע ניאון זרחני),
BAPE היא הכתובת. לא תמיד צריך להסביר – לפעמים פשוט לובשים, ונותנים לבגד לדבר.